רקע :

 

שוכני ים המלח הקדומים של המאה ה-2 לפנה"ס תרמו להיסטוריה של הרעיונות לפחות שתי אבני דרך משמעותיות. את המעבר מפולחן מרכזי וקרבנות לתיאולוגית השפה המבוססת למדנות ולצורך ביסוסה של מהפיכה זו הביאו ליצירת מוסד הקהילה השיתופית הפורמלית ומעשית.

​

ניתן לזהות בנקל את סימני התרומה הזו בשלוש הדתות שצמחו ממנה כמו שניתן לראותה היום בתנועת הקואופרציה המקיפה כמיליארד איש ברחבי העולם ובודאי שאצלנו עם ההתיישבות המאוגדת בכפרים, מושבים וקיבוצים ואף בקואופרטיבים צרכניים.

​

התעוזה שניבטת מרעיונות אלה וקריאת התגר על מבנים חברתיים היררכיים ותיקים ומקודשים, הקפיצה את העולם העתיק מדרגה תודעתית משמעותית .

אנו חיים כיום בזמן בחינה של המבנה המארגן הותיק אך גם הצעיר יחסית הקרוי מדינת לאום . כאן ובכל העולם מאותגר רעיון המדינה מכיוונים שונים המתחילים בזהות ולאומיות ועד תפיסת הגבול והכלכלה הגלובלית. התסיסה הזו קיימת ביתר שאת במרחב שבין הים לנהר שבו מתקיימת שונות אתנית-חברתית גדולה .

​

אנו כאמור בעת נזקקת ועל כן ניסינו לדבוק בתעוזה הזו וללכת בדרכי שוכני ים המלח הקדומים ולהציע מחשבות מארגנות חדשות למצב הקיים . ניסינו במהלך המפגש הבינתחומי להתבונן בתובנות שונות באמצעות אנשים שהתמחו בהן. מספר הצעות סדורות , מקוריות ומרתקות לארגון המרחב החברתי-מדיני-דתי שבין הנהר לים הציגו עצמן , הביאו תימוכין לתקפותן וענו על שלושה אתגרים :

​

1.  התאמה למרחב עם שונות תרבותית ואתנית גדולה בין הקבוצות 

2.  המבנה המוצע מותיר את כלל חלקי התמונה בפנים ומתייחס 

    לכלל הרצונות

3.  יכולת התנעה פשוטה וישום כבר במסגרת המבנה הקיים