במפגש הראשון שענינו "שפה ומרחבי קצה" שהתקיים ב 13-15.11.2018, ביקשנו לחקור ולהתבונן אל נפעלות התווך החי הקושר אותנו לבני אדם אחרים, הלוא היא השפה האנושית. התווך המאפשר כניסה לתודעה מרוחקת 2,200 שנים מאיתנו, שחייתה באותו מרחב מאתגר של ים המלח ואשר כלאה את תובנותיה באותה שפה בה אנו משתמשים כיום. התמקדנו בשפה העברית ואחדות המנגנונים המייחדים אותה המאפשרים את הזיקה האמורה על אף פער הזמנים הענק.
ראינו ביחד את ביטויי מרחבי הקצה וזמני הקצה בשפה וכיצד התפתחו לאימוץ והטמעת תיאולוגיה שונה ואף קוטבית לזו המבוטאת ברוב החומש.
משך מאות שנים בסופו של האלף הראשון לפנה"ס, התקיימה כאן ממש לחופיו של ים המלח, קהילה שטיפחה מבנה חברתי חריג ויחודי ונעה לקולם של טקסטים יוצאי דופן ברוחב הדיון הנגלל בהם ובעוצמתם. חלקים ניכרים מהכתבים מרכיבים את הקודכס המרכזי של היהדות הנצרות והאיסלאם וחלקם פשוט נותרו מחוץ לו. זה 70 שנים מתקיים מחקר מרתק סביב המימצא מקומראן לרבות פולמוס ער עד היום, אודות זהות כותבי המגילות, הנסיבות בהן נתבקשה כתיבתן, יחודה של ההלכה הניבטת מהן וטיבה של הקוסמולוגיה בחלק מהכתבים.
ביקשנו להתחקות מתוך השפה אחר תקופת המעבר מתיאולוגית הפולחן המרכזי כהנית של ימי בית שני ברקע עליית המערערים עליה באמצעות כלי השפה
עמדנו על שרשיו הרעיוניים של המתח והשסע החברתי בימינו באותו קיטוב עתיק שבין מחזיקי ההון התרבותי והסמלי לדורשי הפקעתו וחלוקתו מחדש. למדנו על חשיבותו הקריטית של המימצא הטקסטואלי בחפירות ארכיאולוגיות במרחב, הן לפיענוח המבנה החברתי והן לתיארוך אירועים.
בחנו במבט מקביל והשוואתי את מושג החילון. את התהוות חברת הלומדים ממש במרחב ים המלח כאקט של חילון בטרם המועד המקובל להופעת חברת הלומדים של יבנה וחכמיה.
ניגשנו להתבונן באופנים בהם מקודד המח האנושי שפה וכיצד ניתן להבין מתוך כך סיבתיות בהופעת ביטויים יחודיים מעידים בלשון המגילות. אף למדנו בדרך ההדגמה את הדרך בה צלילים רוקמים תבניות ושפה.
הבאנו לדיון את המכניזם החינוכי היחודי המייצר אוריינות בדרך של פירוק דיאלוגי של קושיות מוסר ולמדנו כיצד האוריינות המייחדת התוותה את ההיסטוריה הכלכלית היחודית של היהודים בעשרות גלויות. ביקרנו אף במחוזות היצירה הספרותית והשירית עם חוויות המהגר בין קצוות וקטבים תרבותיים.
סיימנו המפגש המרתק ברב שיח ודיון אודות המשותף בין הזהויות הלשוניות החולקות את המרחב כיום ברקע הצעת קיומה של הוייה מארגנת אפשרית היונקת מהן.
בכנס נטלו חלק חוקרים מסורים מהתחומים השונים, והוא נועד לקהילת המחקר, לקהל שנכח במפגש, למי שצפו בשידור החי במהלך המפגש ובעיקר להצבת גוף הידע היחודי שהתגבש לעיון חוזר לקהל הרחב. הכל לכבודו של מרחב ים המלח אשר לרוב אין מדברים בו כערש תיאולוגית השפה !
